פסק-דין בתיק פש"ר 1637-09

מונח בפני ערעורה של חברת ג'קי ליין לוגיסטיקה בע"מ, על החלטת הנאמן בפשיטת הרגל של מר יוסי אשכנזי, לדחות לחלוטין את תביעת החוב שהגישה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת כונס הנכסים הרשמי, ניתנת החלטתי זו.

1.                  בין הצדדים - המערערת וחברת מוטי אשכנזי בע"מ, התקיימה מערכת יחסים עסקית אשר עצם קיומה ועיקרה אינו שנוי במחלוקת. אין חולק, כי המערערת ביצעה עבור חברת מוטי אשכנזי פעילות ענפה הקשורה ביבוא טובין, אחסונם ושחרורם מהמכס. כמו כן, אין חולק כי בגין פעולות אלו של המערערת ניתנו לה שיקים שחזרו בהעדר כיסוי, וכי החייב עצמו ערב באורח אישי לחבויות; ומכאן תביעת החוב.
הנאמן, כך נראה, בחר לנצל את סמכותו "להציץ מאחורי הפרגוד" של שטר החוב שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל, ובסופו של יום דחה את תביעת החוב במלואה ממספר נימוקים, חלקם דיוניים וחלקם מהותיים. זאת, כאשר הנימוקים המרכזיים הינם כי:

א.         הלכה למעשה, כרטסת החיובים של החייב (ולמעשה, של החברה שניהל החייב) עמדה בפועל ביתרת זכות.

ב.         המערערת "ניכסה" לעצמה את המכולות המיובאות או חלקן, ונהגה בהן מנהג בעלים. בעניין זה ראוי להעיר, כי במסגרת כתבי הטענות הוברר כי אף הנאמן אינו מכחיש את העובדה כי הסחורה או למצער חלקה לא נמכרה לצדדי ג' בידי המערערת (דבר אשר ספק אם הינו מתיישב עם הטענה לניכוס חסר תום-לב ופעולה "מאחורי הגב"), אלא מאוחסן במחסנים ו"צובר" עלויות נוספות. אלא, שהנאמן עומד על טענתו חרף זאת, וטוען כי היה על המערערת לפנות למפרק חברת מוטי אשכנזי לשם מכר הציוד.

2.                  בין הצדדים נטושה, בין היתר, מחלוקת דיונית אודות חוות-דעת חשבונאית שהגישה המערערת במצורף לכתב הערעור. אלא, שהנאמן מתנגד להגשתה ועותר לכך כי אתעלם ממנה, נוכח העובדה כי הוגשה אך בשלב מאוחר זה. זאת ועוד; הנאמן אף מתנגד להצעתו של כונס הנכסים הרשמי למנות מומחה חשבונאי אשר יבדוק את הראיות ויסייע לפתרון המחלוקת בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם מצאתי, כי במלוא הכבוד הראוי, אין החלטת הנאמן בנוסחה זה יכולה לעמוד, וזאת אף אם נפלו פגמים מסויימים גם בהתנהלותה של המערערת.

3.                  אכן, אין ספק כי צודק הנאמן בנקודת המוצא המשפטית כי נטל ההוכחה בתביעת חוב מוטל תמיד על הנושה מגיש התביעה, וכי אין הנאמן חייב "לסייע" לו להוכיח את תביעת החוב; וודאי וודאי, שאין הנאמן נדרש להוכיח קנוניה בין הנושה לחייב, מרמה או התנהלות דומה בכדי שידחה את התביעה. זאת, כאשר בעל התפקיד עצמו משמש בתפקיד מעין-שיפוטי, וככזה הוא זכאי ואף נדרש לבחון את הראיות, ולהכריע בהן לפי שיקול דעתו.
אינני נדרשת לקבוע מסמרות בשאלת היקף היכולת להתערב בשטר-חוב שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל. די אם אעיר כי במלוא הכבוד הראוי לתוקפו של שטר כזה, הרי שספק אם לצורך דיון ובחינה על-ידי נאמן, הוא נחשב לפסק-דין של ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין. זאת, להבדיל ממצב בו הגיש החייב התנגדות לביצוע השטר, וזו נבחנה לגופה ונדחתה.

אלא מאי?
כאשר דנים אנו בהוכחת תביעות חוב המבוססות על שטרי חוב או על שיקים שניתנו וחוללו (ועל עצם האותנטיות שלהם אין חולק), הרי שיש לאבחן בין נטל ההוכחה , לבין נטל הבאת הראיות . במה אמורים דברים?

נושה המצרף לתביעת חוב שיקים שאין ספק כי החייב מסר לו במסגרת יחסי מסחר ביניהם, ואלו חוללו בהעדר כיסוי מספיק, הרי שיש כאן, לפחות, הוכחה חזקה מאד, לכאורה, העשויה להביא את הנושה אל מעל הרף של מאזן ההסתברות; במצב כזה, הרי שאם הנאמן בוחן טענות הגנה כנגד החוב, הרי עתה עובר אליו (או אל החייב המעלה את הטענות) נטל הבאת הראיות, קרי - הצורך להציב ראיות נגדיות מוצקות די הצורך בכדי "להדוף" את הנושה בחזרה אל מתחת לרף מאזן ההסתברות. זאת, להבדיל מנטל ההוכחה הסופי שנשאר על כנו: בסופו של יום, תוכרע התביעה בהתאם לשאלה, האם הנושה יצליח להשאר מעל לרף מאזן ההסתברות הנהוג במשפט אזרחי.

4.                  ספק גדול בעיני אם עלה בידי הנאמן להרים את נטל הבאת הראיות שהוטל עליו, מרגע בו הוברר כי עסקינן בתביעת חוב המבוססת על שיקים אותנטיים שחזרו בהעדר כיסוי מספיק (קרי, הוכחה חד-משמעית לכאורה כי החייב אכן התחייב, בזמן אמת, ליתן את התמורה נשוא תביעת החוב, אך בסופו של יום לא עמד בכך).
מצב דברים בו עולה בידי הנאמן להציב תשתית עובדתית מוצקה לכך כי הנושה הן מכר את הסחורה בעצמו וקיבל בעדה תמורה מצדדי ג', והן שב ותובע את תמורתה במסגרת תביעת חוב (או מתעלם מן המכר שביצע בעצמו), הרי שיש אף יש בכך עילה לדחיית תביעת החוב או חלקה. אלא, שבנסיבות המקרה, ספק גדול בעיני האם עלה בידי הנאמן להוכיח מצב דברים זה באורח מוצק די הצורך.

לעניין זה, אעיר מספר הערות:

א.         אף מטענות הנאמן עצמו משתמע כי הסחורה או למצער חלקה הארי, לא נמכר אלא מאוחסן עדיין במחסנים ונושא עלויות אחסון. דבר זה הוא במידה רבה בגדר תרתי דסתרי לטענה כי המבקשת ניכסה את הסחורות ומכרה אותן "מאחורי גבו" של החייב או בעל התפקיד. זאת ועוד, עולה מן הכתובים כי המבקשת דווקא היתה נכונה לכך כי הנאמן יטול את הסחורה וימכור אותה, אולם הנאמן מסר כי הוא אינו מעוניין בכך, ועל המבקשת לפעול מול בעל התפקיד בתיק הפירוק של חברת מוטי אשכנזי.